האם את שמה לב לדיבור הפנימי שלך? האם רוב הזמן הוא מלא ביקורת ושיפוטיות? במהלך כל היום אנחנו חושבים מחשבות ומנהלים עם עצמנו שיחות וזהו הדיבור העצמי שלנו. הטון של השיחות הללו תורם רבות לאיך שאנחנו מרגישים כלפי עצמנו ובכלל.
אנחנו לומדים שלמרות שיכול להיות שאנחנו מפגינים אהבה ומילים טובות כלפי אנשים אחרים, לעצמנו אנחנו רוב הזמן אכזריים, לא סלחניים ואפילו מתעללים לעיתים.
הביקורת העצמית הנוקשה הזאת שבאה מהמבקר הפנימי שלנו שחושב שהיא תתן לנו מוטיבציה להשתנות, גורמת לכך שנרצה מתיקות ונחמה חיצוניים ומכאן באה הפניה לאוכל ובעיקר למתוק.
רוב האנשים חושבים שאם הם יתייחסו אל עצמם במתיקות ויהללו את עצמם במקום לבקר את עצמם על טעויות או התנהגויות מזיקות, הם יהפכו לעצלים או יהירים. אך בפועל זה לא מה שקורה, אלא ההפך למעשה. אם אנחנו מתייחסים אל עצמנו בנחמדות וטוב לב אנחנו מרגישים טוב יותר, יש לנו יותר אנרגיה ויש לנו יותר מוטיבציה להתקדם ולשנות את ההתנהגות שלנו.
מחמאות, תמיכה עצמית ודיבור עצמי חיובי זה מזין. אם נרעיב את עצמנו מדברי שבח ונחמה, הנשמה שלנו תהיה מאוד רעבה ואנחנו ננסה באופן טבעי ומובן למלא את הרעב הזה עם אסטרטגית ההתמודדות המוכרת לנו – אכילת יתר, כאשר מה שאנחנו באמת זקוקים לו זה הערכה לגבי מי שאנחנו והמאמצים שלנו להשתפר.
אם יש לך משקל עודף על הגוף שלך זה לא בגלל שאת לא ממושמעת או חסרת כח רצון וזה לא אומר שיש משהו לא בסדר איתך. לכן, כשאת מסתכלת על עצמך במראה, זה לא הוגן לבקר ולרדת על עצמך. זה יהיה יותר ראוי להסתכל במראה ולהגיד לעצמך "אלו הרגשות המודחקים שלי שאני רואה על גופי" או "אלו הם הקילוגרמים של הכאב שלי".
בכל פעם שאת אומרת לעצמך "הרסתי את זה", "אני כל כך שמנה", "אני טיפשה" וכו', את בונה את שריר הביקורתיות שלך. בניגוד לכך, בכל פעם שאת מתקשרת משהו חיובי עם עצמך ואומרת לעצמך משפטים כמו "אני מתקדמת", "כל הכבוד", "אני עושה את הטוב ביותר שאני יכולה ברגע הזה", את בונה את שריר החיוביות והטיפול העצמי האוהב, מה שמאפשר לך להתקדם ולשחרר את המשקל העודף בדרך חיוביות וטבעית.
אורנה צפריר - מדריכה נשים לשחרור מאכילת יתר רגשית ומנגנוני התמודדות אחרים, בתהליך מעצים ומשחרר של התפתחות אישית בקורסים ומוצרים אינטרנטיים. לקבלת מדריך חינמי, היכנסי לאתר: http://ornazafrir.weebly.com
